פסיכולוגיה בפוקר

מצב שבו רגש — בדרך כלל כעס אחרי ביט רע — משנה את ההחלטות. הסימנים הם משחק של יותר ידיים, השוואות שלא היו נעשות בראש צלול, והימורים שנועדו להחזיר הפסד. הנזק של עשרים דקות טילט גדול לרוב מהנזק של הביט הרע שגרם לו.

הדרך היחידה שעובדת באמת היא לקבוע מראש כלל יציאה — למשל קימה לחמש דקות אחרי כל קופה גדולה שהפסדתם, בלי קשר לאיך מרגישים. החלטה שמתקבלת בזמן אמת בזמן טילט היא בדיוק ההחלטה שאי אפשר לסמוך עליה.

שני צירים: כמה ידיים הוא משחק (הדוק או רחב) וכמה אגרסיבי הוא (מהמר ומעלה, או משווה). מכאן נגזרים ארבעת הטיפוסים — TAG הדוק־אגרסיבי, LAG רחב־אגרסיבי, ניט הדוק־פסיבי וקולינג סטיישן רחב־פסיבי. שלוש-ארבע חלוקות בדרך כלל מספיקות להערכה ראשונה.

מפסיקים לבלף ומהמרים גדול עם ידיים חזקות. קולינג סטיישן מפסיד כסף כי הוא משלם יותר מדי, והדרך לנצל את זה היא ערך ולא תחכום. כל בלוף מולו הוא תרומה.